מסות ומאמרים

פרשת חוקת נפתחת בפרה האדומה – ריטואל חידתי של אפר, מים, טומאת מת וטהרה, המעמיד גבול עמוק בין עולם החיים לעולם המוות. מתוך מושג ה'חוקה', שאין טעמה גלוי עד תום, נפתחת כאן קריאה רחבה על הצורך בחוקת־על מוסרית: כזו שאינה מאפשרת להפוך את התורה, המדינה או ערך החיים לאמצעי של אלימות, כפייה והשתוללות. בימים של חללים, מאבקי זהות ושאלות קשות על תורה, עבודה, צבא וחברה, הפרשה קוראת לעצירה ולהשהיה – לעמידה סביב אוהל המוות לפני החזרה לאוהל מועד, ולבירור מחודש של החיים המשותפים מתוך ענווה, צ

פרשת שלח לך נפתחת בשליחת המרגלים לתור את הארץ ונחתמת במצוות ציצית – מצווה של ראייה, זכירה ועשייה. הציצית מוצעת כאן לא רק כסימן חיצוני של זהות דתית, אלא כמנגנון פנימי של בלימה: עצירה של ההיסחפות אחרי הלב והעיניים, ושל הכעס, האלימות והמוסר הכפול. בימים שבהם סמלים דתיים ולאומיים עלולים להפוך לכלים של התגרות ופגיעה, הפרשה מזכירה כי קדושה אמיתית קוראת לאחריות, לריסון ולחזרה אל ארץ טובה – ארץ הראויה לאנשים, ואנשים הראויים לה.

שיחה זו מציעה קריאה מקורית בליל הסדר וב'הגדה' מתוך זמן של מלחמה, טראומה ומשבר שפה: פרופ' חביבה פדיה, נעמה אושרי ונאוה לויט בן־נון משוחחות על המתח בין סדר לכאוס, בין מעגל לריבוע, בין תודעה, חמלה וחירות, ובין העבודה הפנימית לצורך הדחוף ביצירת שפה אתית וציבורית חדשה, היכולה להחזיק מציאות שבורה מבלי להיכנע לה

בקרוב תתחדש פעילות הבלוג עם מאמרים חדשים. אנא עקבו: