54 פרשיות דרכים/ 36 - המכניזמים של הקיום בין גורל ליעוד | פרופ' חביבה פדיה

פרשת בלק - 11 ביולי 2025 טו תמוז תשפ"ה

אנחנו נמצאים בפרשת בלק. בפרשה הזאת בלק מזמין את בלעם לקלל את עם  ישראל. כולנו פחות או יותר זוכרים את סיפורי המקרא, איך באופן כפוי ובלתי רצוני בלעם, בדרך של איחוז, נאלץ לברך ומברך בעל כורחו את עם ישראל.

והרצון לקלל ולהניע תהליכים גורליים חוזר ריקם, אך גובה מחיר בבעל פעור.

הפעם אני אלך למקום אחר. לא אצמד לפרשה ואשאל בצורה יותר רחבה מה הקללה מבקשת להניע. כי בעוד שהברכה מבקשת למשוך שפע, הקללה מבקשת להניע תהליכים גורליים. הרצון להניע תהליכים גורליים הוא לב ליבה של הקללה. כי ליפול ביד הגורל, ביד המקריות, זו מהותה של הקללה. אחד המנגנונים הגדולים ביותר לייצור הקללה הזאת יכול להיות כל עבירה ועוולה שהמין האנושי רגיל בה.

ולכן יש את החרדה הזאת, כמו שמדבר הפסוק בתהילים: "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא, רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו". כלומר יש הרגשה של תחושת הגורל, כי הגורל לפעמים יכול להיות גדול ואכזרי, ולשטוף על הדרך אנשים טובים, אנשים חסידים, אנשים תמימים, אנשים ישרי דרך. למעשה משמעות הגורל היא דימום מהגוף הקולקטיבי. זה התהליך שבלק מבקש להניע דרך בלעם.

*

אלך הפעם להפטרה ואבחר את המלים "מה טוב".

ההפטרה של פרשת בלק היא במיכה: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך". מיכה הנביא במפורש מזכיר את פרשת בלעם ושואל: "עמי, הזכר נא מה יעץ בלק..." גם השאלה שלו "מה טוב?", מתכתבת עם דברי בלעם "מה טובו". מה אני רוצה? אלהים שואל את האדם מה אני רוצה ממך – האם אני רוצה קורבן? ואלהים אומר לא. האדם שואל "האתן את בני בכורי חטאתי?" ואלהים אומר לא, זה לא מה שאני רוצה. בסופו של דבר הנביא אומר מה אלהים מייחל בבקשו את האדם: "עשות משפט, אהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך".

חז"ל מרחיבים על הפסוק הזה ואומרים:

"מכאן היה רבי פנחס בן יאיר אומר: זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי ענווה, ענווה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש, ורוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".

זאת אומרת שלהיות ברובד של הגורל, הווה אומר לחיות חיים כפויים מתוך תודעה שחיה באפלה זה אפשרי כל הזמן; את התהליך של ההארה קשה להתחיל, ואת זה תהליך הקללה ותהליך הגורל מנסה להכשיל. לחיות חיים צלולים שבהם התודעה נולדת לגאולה קשה מאין כמותו.

גאולת התודעה היא הגאולה השנייה המתרוממת מעל עבדות הגוף, שמודעת לכפילות של הסתר הפנים "הסתר אסתיר"– על כך נמצא המאמץ. המאמץ הוא מאמץ לעבור את הדרך האישית והקולקטיבית, דרך שתי הגאולות שהיו וחברו לגלויות השתיים. לצאת מזה משמעו לצאת אל מה שחז"ל מדברים עליו כגאולה שאין לה הפסק. גאולה שאין לה הפסק היא זאת שנוגעת גם בשלום שאין לו הפסק.

*

בדרשה מאוד מעניינת אנחנו שומעים מה אמר רבי שמלאי: "תרי"ג מצוות נאמרו למשה מסיני". ואז הדרשה מוסיפה והולכת ומצמצמת את תרי"ג המצוות. דוד צמצם אותן לאחת-עשרה במזמור "אדני מי יגור באוהלך", ישעיהו מצמצם לשש "הולך צדקות ודובר מישרים", מיכה בהפטרה שבה עסקנו מצמצם לשלוש "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך" (מיכה ו, ח), עמוס מצמצם לשתיים "דרשוני וחיו", וחבקוק בא ומעמיד אותן על רגל אחת "צדיק באמונתו יחיה".

ובאמת הדרישה לחיות באמונה היא דרישה גדולה, והדרישה איך, למה ומה – היא לקשר את האמונה בתוך קפיצה, קפיצה מעל פני המציאות ומתוך ראייה צלולה של המציאות – היא דרישה קשה מכולן.

*

והנה נוסיף לשלושת הדברים האלה, לשלוש המצוות האלה שהנביא מיכה מצמצם, עוד צמצום הפוך. כן, כי הרי זה כמו שהקללה היא צמצום. יש הרי מדרשים כאילו מצחיקים, חצי קומיים: בלעם היה שתום עין כי הוא היה עוצם עין אחת כדי לכוון טוב את עין הרע שלו. כן, כמו שההומור הזה יכול ללמד אותנו על זה שכשרוצים להרע מצמצמים, גם כשרוצים להטיב מצמצמים – מצמצמים כדי לצמצם את האגו, את המקום שבו אני ממוקם.

ונסתכל רגע על הצמצום של מיכה: "עשות משפט, אהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך".

והנה בתלמוד הבבלי (ברכות נו ע"ב) יש לנו מדרש מאוד מעניין, והמדרש אומר:

"שלוש שלומות הן. יש שלום כנהר, שלום כקדרה ושלום כציפור" – יש שלושה סוגים של שלום.

"אמר רבי חנן – שלש שלומות הן: נהר צפור וקדרה" – יש שלושה סוגים של שלום.

 "נהר דכתיב (ישעיהו סו, יב) 'הנני נוטה אליה כנהר שלום'".

"צפור דכתיב (ישעיהו לא, ה) 'כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים, גנון והציל וגו''".

"קדרה דכתיב (שם, כו) 'ה' תשפות שלום לנו'". מה זה "ה' תשפות שלום לנו"? כמו ששופתים קדרה: ממלאים אותה במים ושופתים אותה ושמים אותה על האש. ומדוע הקדרה קשורה לעשיית השלום? כי בקדרה למעשה נוצרת האלכימיה של שני הדברים המנוגדים של הקרח ושל האש. בתוך התהליך האלכימי הזה נוצר תהליך הבישול שהוא תהליך השלום.

לשלושת הדברים של צמצום, שבירה ותיקון ניתן לקשר את: עשות משפט, אהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך.

"הצנע לכת עם אלהיך" – זה הצמצום.

"עשות משפט" – זה השבירה את האגו הפרטי ואפילו את האגו הקולקטיבי והגברת האור האינסופי בעולם. עשות משפט, כי "משפט" – זה לא רק לשבת בדין במשמעות משפטית, זה גם במשמעות לתת פתרון לחלום, להסביר את הדברים. החלום ושברו.

והתיקון הגדול ביותר זה "אהבת החסד". ובאמת כשחז"ל דורשים את הפסוק הזה של שלום, הם מציינים שהקדרה זה לא חס וחלילה כקדרה של שפיתת בשר, כלומר זה לא חס וחלילה קדרה של דין – קדרה שלמעשה זוללת בשר אדם או קורבן אדם חלילה, כמו שמזהיר מיכה.

אז פעולת הגורל היא הפעלת התהליך שמהרגע שאדם נכנס לתהליך גורלי וקולקטיבי הוא לא יכול לעולם לדעת איך זה יסתיים. ומהרגע שתהליך כזה התחיל, העבודה לסיים אותו היא עבודה מאוד מאוד גדולה.

*

משפחות רבות בישראל חוות את העובדה שהן איבדו את יקיריהן, ואנשים רבים חווים את התזוזה העצומה שמתחוללת בכל המרחב ודורשת תיקון.

יש רגעים שבהם אדם מרגיש שהוא אילם. יש רגעים שבהם אדם מחפש את הדרך איך לצמצם את הנהר הגדול לתוך הקדרה של האלכימיה, ולשפות שלום ולשפוט שלום ולהגיע לחסד.

כלומר אנחנו נמצאים עכשיו במצב שהוא מעבר לדבר על פרשת בלק – כך או אחרת דורש ממנו השבירה אל הצמצום ואל התיקון.

*

מצאתי לנכון את הדברים האלה שמתנגדים לפעולה הזאת, לסיים אותם ולחתום אותם בדברי תפילה וברכה בפרפרזה לרשות המופיעה ב"מדרש הגדול" (תחילת חוקת), מתוך שינוי מועט ללשון פנייה לתפילה:

"מרשות אל ישראל יושב הכרובים

הבורא מלאכים פניהם פני להבים...

אליו קרובים וישביעם מטובו" – כן תשביענו.

"נותן לחם לרעבים יקרב קץ ישועתינו

בעל הגבורות היה לנו למעוז ולמחסה בצרות

הסתירנו בסתר כנפיך צופה נסתרות

הטה לנו ברחמיך שלומות כנהרות

השמיענו בקרוב מאמרי בשורות

פתח לעינינו שערי חכמה הסגורות

וזכינו ללמוד וללמד להבין ולהורות

בחקים ומשפטים ומצוות ותורות

אשר ככסף צרופות וכספיר ברורות

ככתוב אמרות ה' אמרות טהורות (תהלים יב, ז)".

וכמו שמדברים ספרי הפילוסופיה והמיסטיקה בימי הביניים: נתחיל בקערת הלב, ב"קדרה" שהיא הקערה האלכימית. נעבור ליכולת לרכז לתוכה את "הנהר", ומשם לפרוח כ"ציפורים".

האם זה יכול לקרות? האם נוכל להביא את בשורת שלוש השלמויות הללו שהם מתווכים בין מצבים כל כך קשים של כל מה שהוא ההפך ממשפט, ההפך מחסד וההפך מצדקה? זה מוטל עלינו ועלינו מוטלת המלאכה עכשיו - לצמצם את תרי"ג המצוות למצוות הצרופות האלה, ולייצר בחזרה במרחב הישראלי מתוך השבר והצמצום את מהלכי התיקון.

שבת שלום. 

נכתב ונאמר ב11 ביולי 2025 פרשת השבוע: בלק

לצפייה ביוטיוב: https://youtu.be/86X4cOi4r9o