חביבה פדיה

ברכת החופה

האם את מכירה מנהג כזה? הרעיון לברך את החופה כסמל לבית הנבנה. איך להעביר רעיון זה ומתי?            
בסיום טקס הכלולות, אפשר לעמוד רגע תחת החופה לאחר קריאת המזל טוב. כדי לברך ולהתברך.

הקפות

מה המשמעויות של המנהג הזה? האם את רואה בו אלמנט של חוסר שוויון?
זהו אופן שבו התרבות העממית הנשית חיפשה גם היא את קולה בטקס וזוהי מעין טבעת רוחנית, השוויון קשור גם בפרשנות שתינתן לכך .

הכנסת נימה אישית

באילו דרכים ניתן לעשות זאת? האם מייצג חשיבות מרכזית מדי ל"אני" בתוך הטקס? האם חשוב לדעתך?     
כדאי מאוד באיזה שלב מוקדם לפני חתימת הכתובה לשבת ביחד עם הרב המקדש ועם כל מי שיהיה נוכח תחת החופה, עם מי שיאמר / יאמרו את שבע הברכות ואם יהיה מישהו שיברך תחת החופה בסיומה, לתאם בעיקר את מקצב שבע הברכות כדי שלא יעופו מהר מדי ושתהיינה בהתכוונות אישית.
כמו כן את זוכרת שהצעתי כבר שבסיום החופה, תחת החופה, אפשר שכל אחד מכם יגיד משהו, מעין מתנת דרשה לבן הזוג, מעין טבעת רוחנית, אפשרות  נוספת - לפעמים מלים הן נפילה - היא תכנון מראש של ריקוד ביניכם. אולי ריקוד שתתכנני מראש, בהיותך רקדנית, מעין כוריאוגרפיה קטנה, כך שיבטא משמעויות סמליות ביניכם.

טבעת לגבר

מתי ניתן ומה מותר להגיד?
זה תלוי גם ברצונכם ובמה שחושב לכם להכליל בטקס בלי לפרום את מבנהו ואת יופיו.
יש אפשרות שגם בן זוגך לאחר שהוא נותן  את הטבעת ואומר את המשפט הקבוע, יחזור על המשפט עוד פעם ויאמר: הרי את בטבעת זו מקודשת באהבתנו. ואז, או באותו רגע, או לאחר החופה כשתיתני לו את הטבעת, תגידי גם את המשפט הזה, כלומר: הרי אתה בטבעת זו מקודש באהבתנו.

כיבוד נשים

באיזו דרך ניתן לכבד נשים בטקס כמקבילה לשבע ברכות או בשבע ברכות עצמן?     
בעמידת נשים תחת החופה. אפשר בין כל ברכה שבין שבע הברכות לשיר בניגון חסידי שבו גם הנשים שרות. או ליחד חלק מהמרווחים רק לנשים. כמו כן בשיתוף במתנות דרשה - זהו מנהג עתיק לתת מתנות דרשה לחתן ולכלה וזוהי מסגרת להשמיע גם את קולה של האשה כנותנת וכחונכת לזוג הצעיר

כתובה

אילו אפשרויות להתייחסות לכתובה בטקס? איך ניתן לטשטש את היסוד הקנייני? האם מכירה כתובות אלטרנטיביות? איך להתייחס לחלקים לא רלוונטיים של הכתובה?         
אין שום חובה להקריא את כל הכתובה בקול.  שהמקריא יקרא בקול רק מה שתסמנו לו. זהו שטר קניין עתיק. כוחה של היהדות הוא גם בשימור קיצוני של הריטואלים שכן הם נושאים בהם הרבה יותר מן הנראה לעין. איך לגבש שילוב של ישן וחדש זה סיפור שייקח לכם חיים שלמים בע"ה אבל אפשר להבליע ולהבליט מה שרוצים.

שבירת הכוס

פסוקי נבואת חורבן מתאימים למה ששבור ודורש תיקון במציאות שלנו?      
מאוד מאוד מתאימים. תזכרי מה שלמדנו על גלות. לא טוב להיסחף בשיכרון הגאולה. יש כל כך הרבה סבל ושבירה. בין אם תפרשו שמדובר בירושלים של מעלה השכינה הסובלת, ובין אם תקבלו שגם במישור הארצי לא טוב להזדהות יותר מדי עם הרעיון שהכל טוב במדינת היהודים, ובין אם תתייחסו לממדי הסבל הכל כך נוכחים בחיי כל כך הרבה אנשים וכך השמחה לא תזרוק החוצה את הסבל.

האם יש חשיבות לביצוע הטקס המסורתי כסדרו בלי לקטוע ולהוסיף משלנו?           
יש חשיבות לשמור על רצפים ומגבשים קיימים, גלומה בהם חכמה של דורות המקנה להם עוצמה אסתטית אבל יחד עם זאת זה בסיס ליצירה ואפשר לתכנן בהמון עדינות מתי אפשר להשתלב ולהוסיף את הממדים שלכם.  אל תראו בכך קטיעה אלא יצירה מוזיקאלית עם מרווחים ופרשנות, מצד שני אל תובילו לפירוק הרצף כי אז תחושת השגב שהטקס המובנה מוביל אליה תתערער יותר מדי

האם יכולה להפנות למקורות המדברים על משמעויות הטקס והמנהגים השונים?      
חוץ מספרו של ניסן רובין על חז"ל ישנו ספר עדות ישראל של הרב ורדיגר  שמביא המון חומרים בעומק בלי להתערב וזה טוב, ישנם גם ספרים כמו אוצר המנהגים וכו'.

אם מכירה טקסט המדבר על שילוב של מנהגים חדשים אישיים ואיך נכון לעשות זאת מתוך נאמנות והקשבה למסורת ולהלכה? 
לא מכירה, אבל אשמח להגיב על מה שתגבשו.

האם מכירה מנהגים המבטאים את האיחוד המקווה בין הזכרי והנקבי באדם, בזוג ובעולם (או שיר/פסוק/קטע שמדבר על זה?)  
אתם יכולים למשל לחשוב על טקסט דיאלוגי ולהקריא כל אחד חלק מהדיאלוג, אולי זה גם יותר מובנה מאשר לנסות לדרוש לאחרי החופה.