חביבה פדיה

שלום רב אכן "מוקדי כוח, שליטה ושאיפות להגמוניה והנצחה עצמית" כדבריך. כדי לאפשר למוחות רעננים, פתוחים, לא מקובעים ולא מאובנים למצוא את מקומם באקדמיה צריך לדעתי, נוסף על מה שהצעת, לפתוח את האקדמיה לביקורת. קצת לאוורר. לא להגביל ולא לאיים חלילה על החופש האקדמי, שגם בלי הגבלה רשמית נדמה לי שהוא מוגבל מאד בגלל כל מיני אינטרסים כמו יוקרה וכסף, למשל. השפעתם של תאגידי ענק על כיווני המחקר אינה פחותה מהשפעת הכנסיה על המחקר בימיו של גליליאו. אולי אני מגזים. אבל נדמה שהמחקר בימינו נוטה ברובו לכיוון שמכתיבים קונצרנים תעשייתיים ותאגידים מסחריים. מחקר כזה לא נובע מחופש אקדמי אלא מהחופש לראות היכן מונח התקציב. אקדמיה שמוחותיה אינם חופשיים ורעננים ותוססים ותלמידיה ממלאים בעיקר את אולמות הפקולטאות למינהל ולמדע שימושי (וכבר יש לנו מוסדות השכלה גבוהה שעניינם רק מינהל) לא תצליח, נדמה לי, לשכנע את הציבור להקציב לה משאבים רבים ולשאת אליה עיניים, והיא נדונה ללכת אחרי נדיבים וטייקונים כמו חיית מחמד אחרי בעליה. לא אאריך, אבל נדמה לי שביקורת על האדמיניסטרציה והמינהל במוסדות ההשכלה הגבוהה, יכולה, אולי באופן פרדוקסלי, לאוורר קצת את סוכת האקדמיה הנופלת ולתרום בעקיפין גם להעלעת קרנם של המדעים שאין להם שימוש מעשי. עד כמה שזה ישמע מוזר. כי אוורור וניקיון ואור יש להם השפעה מיטיבה. שנה טובה וחג שמח צבי