חביבה פדיה

לאסתי

ברגעים האלה העצובים- מצחיקים בהתחלה אתה רק מזדהה עם האומללות והרגש שנעשה לך עוול, אבל אז תוך זמן מגיע הרגע של השחרור, ההוויה העצובה, הלכודה לרגע בתוך עצמה הפכה לסיפור שמשעשע קודם כל אותך. צחקתי כל הדרך הביתה מבית מיכל, איך שנכנסתי סיפרתי על הנהג לבני משפחתי צחקתי על עצמי. ולמחרת קלטתי שפתאום השתחררתי מהמלנכוליה של האירוע המכובד, זאת שעוד שרדה בי