לאביחי, כן, בסוף מאירועי הזרות כל מה שנשאר הוא זיכרון של עצמך כנקודה. צמצום שלילי: החושך, הרעש, הבייגלה, הפרצוף המגיח, הפיות הפעורים בדיבורים ובמסטיקים, רחש שומרי הבטחון. לעומת זאת באירועי ההכלה, צמצום חיובי: אתה כאילו לא זוכר את עצמך באותו רגע, זכית לשכחה מאושרת, משאת הנפש של יחסי התן-קח הלא פורמליים, המהותיים יותר,הנוגעים בלב ההוויה.
חביבה פדיה | ו', 06/05/2009 - 07:39
לאביחי, כן, בסוף מאירועי הזרות כל מה שנשאר הוא זיכרון של עצמך כנקודה. צמצום שלילי: החושך, הרעש, הבייגלה, הפרצוף המגיח, הפיות הפעורים בדיבורים ובמסטיקים, רחש שומרי הבטחון. לעומת זאת באירועי ההכלה, צמצום חיובי: אתה כאילו לא זוכר את עצמך באותו רגע, זכית לשכחה מאושרת, משאת הנפש של יחסי התן-קח הלא פורמליים, המהותיים יותר,הנוגעים בלב ההוויה.
»