חביבה פדיה

שלום יורם ותודה על תגובתך. עניין זה הוא אכן בשולי המסה, והוא בהחלט ראוי לדיון מעמיק. אני מסכים שמעורבותו של ממון פרטי אינה בהכרח רעה. אולם יש לכך תנאים מסוימים - ובראשם אי התערבות של גופים חיצוניים בסדר היום שבדיסציפלינות השונות. בכך דומני שהנסיון מראה שקשה לשמר אוטונומיה אל מול הון, ובדרך כלל תכתיבים מתקבלים. אני אישית הייתי מעדיף שאוניברסיטאות ומוסדות ידע תסתמכנה על מימון ציבורי שלמרות שהוא בעייתי הוא מציב את החוקר או האינטלקטואל אל מול יחסי כוח "בריאים" יותר. האינטלקטואל מול המדינה מהווה במובן מסוים תרגום של מערכת יחסים שלל יחיד מול קולקטיב. היחיד יודע בכל עת שהוא משרת את המדינה וניזון ממנה אולם הוא רשאי לדבר בשם הבטים אידיאליים או אוטופיים של המדינה או הקולקטיב - ובמובן זה לשרת את מערכת הכוח שהוא מהווה חלק ממנה גם כאשר הוא יוצא נגדה. מערכת יחסים כזו אינה אפשרית מול הון פרטי. כפי שלא ניתן לצפות לביקורת אמיתית מטלויזיה ועיתונות שנשלטים על ידי הון - הביקורת אינה מגיעה ולא תגיע. ההסתמכות על הון פרטי מהווה צורה של הפרטה של הידע שמובילה בחשבון אחרון בהכרח למחיקתו וליצורו מחדש תחת התנאים המתאימים להון. עד כאן לעצם הדיון המופשט. המשמעות המלאה של הדברים אינה מובנת אלא מול דוגמאות פרטיות וכאלה יש למכביר, חלקן חמורות מאוד. כל הכתבה הנוגעת לתכנית הלימודים ולאופי המרצים - נוגעת במישרין לעתיד התפתחותן או אי התפתחותן של דיסציפלינות מסוימות, וכל מי שמשתף עם זאת פעולה נותן את ידו להרס התחום וכורת את הענף עליו הוא יושב.